הקמת המקדש לא החלה מיד עם עליית שלמה לשלטון, אלא תוכננה בקפידה ונקבעה למועד מדויק. הסיבה לכך שהבנייה החלה רק בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ היא שארבע השנים הראשונות הוקדשו להשלמת ההכנות הרבות שנדרשו לעבודת הבניין [ביאור שטיינזלץ]. העיתוי המדויק, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי שהוא חודש אייר, נבחר מסיבות מעשיות: במהלך ימי החורף לא ניתן היה לבנות מפני הקור, ובחודש ניסן הבנייה נדחתה מפני חג הפסח [רש"י].
הפסוק כופל את המילה "שני" וכותב בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי, והפרשנים מציעים מספר דרכים להבנת כפילות זו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה השנייה מציינת את היום המדויק, כלומר היום השני בחודש אייר, ולא בראש החודש. דעה נוספת מציעה שהכוונה היא ליום השני בשבוע, כלומר יום שני [רד"ק, מצודת דוד].
לצד הפירוש המציין תאריך מדויק, ישנם פרשנים הרואים בכפילות זו עניין סגנוני או כפילות שנועדה לחבר את ציון החודש לשנת המלכות, בדומה למבנים תחביריים מקבילים במקרא [רש"י, רד"ק]. מעבר לכך, על פי דרשת חכמים במסכת ראש השנה, הכפילות נועדה ללמד על אופן מניין שנות המלוכה של מלכי ישראל. מכיוון ששנות המלכים נמנות החל מחודש ניסן, חודש אייר אינו רק החודש השני בלוח השנה הכללי, אלא הוא גם החודש השני בתוך שנת המלכות הרביעית של שלמה [רד"ק, מלבי"ם].