ההשקעה הרבה בבניין המקדש ניכרת בכך שגם חלקי החיבור הקטנים והקומות העליונות היו עשויים זהב.
המילים וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת מתייחסות ליתדות שנועדו לחזק ולחבר את חיפוי הזהב אל קירות העץ של המבנה [רש"י, מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה אחרת מסבירה כי המסמרים נועדו לחבר טסי זהב עבים אל רצפת האבנים של המקדש, שכן לא ניתן היה לצפות את האבנים עצמן בזהב [מלבי"ם]. משקלם של מסמרי הזהב הללו עמד על חמישים שקלים [רש"י, ביאור שטיינזלץ], כאשר יש המדגישים כי זהו המשקל של כל מסמר ומסמר בפני עצמו [מלבי"ם].
החלק השני של הפסוק, וְהָעֲלִיּוֹת חִפָּה זָהָב, מתייחס לכותלי הקומות העליונות של המבנה [מצודת דוד]. עליות אלו מוקמו מעל היכל הקודש וקודש הקודשים, וגובהן היה כעשר אמות, משיא גובהו של הבית ועד לתקרת הגג [רלב"ג]. אפשרות נוספת היא שהכוונה רק לעליות שמעל קודש הקודשים, או לחלופין לכלל העליות שבמקדש [מלבי"ם].
פרטים אלו, המתארים את משקל המסמרים ואת ציפוי העליות, הם מידע חדש שהוסיף עזרא הסופר בספר דברי הימים, והם אינם מופיעים בתיאור המקביל שבספר מלכים [מלבי"ם].