הקמת המחיצה המפרידה בין חללי המקדש טמנה בחובה שילוב של אדריכלות ואומנות. בנייתה של הפרוכת מוזכרת בספר דברי הימים כתוספת של עזרא הסופר, שכן פרט זה הושמט מהתיאור המקביל בספר מלכים [מלבי"ם].
הפרשנים מסכימים כי אֶת־הַפָּרֹכֶת קבעו בפתח קודש הקודשים. נקודה מרכזית שנידונה בקרב המפרשים היא הכפילות לכאורה באמצעי החציצה, שכן ידוע כי לפתח קודש הקודשים היו גם דלתות. על אף קיומן של הדלתות, הפרוכת נתלתה על גביהן [רש"י, מצודת דוד]. הסבר מעשי לכך מציע [רד"ק], המבאר כי דלתות קודש הקודשים לא היו נסגרות, על מנת שניתן יהיה לראות את בדי הארון שבפנים, ולכן היה צורך בפרוכת שתשמש כמסך.
הפרוכת נארגה מחומרים משובחים, ובהם וְכַרְמִיל, שהוא חוט צבוע בתולעת שני, וּבוּץ, שהוא פשתן [ביאור שטיינזלץ].
באשר לעיטור הפרוכת, נאמר וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים. הפרשנים מסבירים כי אין מדובר בפסלים בולטים, אלא בצורות וציורים של כרובים שנעשו במעשה רקמה על גבי האריג עצמו [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], בדומה לאופן שבו עוצבה הפרוכת במשכן המדבר [רד"ק].