קרה לכם פעם שהזהירו אתכם שוב ושוב, ובסוף מה שאמרו באמת קרה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל בזמן חורבן ירושלים. התבוסה שלהם לא קרתה סתם בגלל שלצבא האויב היו יותר חיילים או נשק. ה' הוא זה שהחליט להעניש את העם על החטאים שלהם, והוא זה שגרם למלך בבל לצאת למלחמה נגדם. לכן מוסבר שה' וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים. ה' בחר דווקא בעם הכשדים, שנחשב לעם שפל ופשוט, בדיוק כמו שמשה רבנו ניבא בעבר שה' יעניש את העם על ידי אומה כזו.
העונש הזה קרה במידה כנגד מידה. בגלל שבני ישראל לא כיבדו את בית המקדש וטימאו אותו, האויב פגע בהם ממש בתוך המקום הקדוש, ולכן נאמר וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם. בדרך כלל, כשצבא מנצח במלחמה, הוא נלחם רק בחיילים ומרחם על נשים, צעירים וזקנים. אבל כאן, האויב היה אכזר במיוחד ולֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ. הוא לא ריחם על אף אחד ופגע בכולם. המילה וְיָשֵׁשׁ היא כמו המילה המוכרת ישיש, ומתארת אדם זקן מאוד שחי ימים רבים.
איך מלך בבל הצליח להשתלט על הכל בצורה מוחלטת כל כך? התשובה היא שהַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ. ה' הוא זה שמסר את הכל, ללא יוצא מן הכלל, לידי האויב.