דברי הימים ב, פרק ל״ו, פסוק כ״ג

תארו לעצמכם שאתם נמצאים רחוק מהבית כבר המון שנים, ופתאום המלך החזק ביותר בעולם מפרסם הודעה משמחת ומפתיעה במיוחד. זה בדיוק מה שקורה בסוף התנ"ך כולו. אחרי חורבן בית המקדש והגלות, כורש, ששולט בממלכה ענקית, מכריז על תחילת הגאולה. הוא אומר כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה', כי הוא מבין שלמרות שהוא מולך על עמים רבים, הכוח העצום הזה ניתן לו מאת ה', ולכן החובה שלו היא לקיים את רצון ה'. כורש ממשיך ומספר וְהוּא פָקַד עָלַי, כלומר ה' העיר את הלב שלו ונתן בו את הרצון לבנות מחדש את בית המקדש דווקא בירושלים, אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. כדי להצליח במשימה, המלך שולח כרוז לכל רחבי הממלכה ושואל מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ. הוא מחפש את כל מי ששייך לעם ישראל ורוצה לבוא ולבנות את המקדש. בסוף דבריו הוא מברך אותם ואומר ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל. זו לא רק רשות רשמית מהמלך לחזור לארץ ישראל, אלא גם ברכה חמה שה' יעזור ויהיה עם כל מי שיבחר לעלות לירושלים ולהשתתף בבניית הבית.