ברגע הפרידה, וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה את עלייתו של אליהו לשמים, ראייה המהווה אישור לכך שהתנאי התקיים והוא ראוי לרשת את רוחו. מתוך סערת רגשות הוא זועק אל רבו אָבִי אָבִי, משום שהמורה המעצב את רוח התלמיד מתוך חיבה וכבוד נחשב לאביו. הוא מוסיף וקורא רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, שכן תפילות אליהו הגנו על העם יותר מצבא ממשי, ויש המפרשים שהבין באותו רגע כי זוהי המרכבה שבאמצעותה ה' מנהיג את ישראל. רכב האש חוצץ בין השניים עד שאליהו נעלם לחלוטין ואלישע וְלֹא רָאָהוּ עוֹד. כאב הפרידה גורם לו לקרוע את בגדיו לִשְׁנַיִם קְרָעִים, כלומר לשתי חתיכות, מעשה המלמד על חובת האבלות על רב ומבטא צער עמוק שאסור מבחינה הלכתית לתפור ולאחות לעולם.
מלכים ב, פרק ב׳, פסוק י״ב
וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.