ביומו האחרון של אליהו מתרחשים האירועים במהירות נסית, כאשר בני הנביאים מתקרבים פיזית כדי ללחוש באוזני תלמידו על הפרידה הצפויה ממורו, ולכן נאמר וַיִּגְּשׁוּ... אֶל אֱלִישָׁע. הכתוב מדגיש את המילה הַיּוֹם כדי ללמד שכל מסעותיהם הארוכים התרחשו באורח פלא ביום אחד בלבד ובשעות ספורות. יכולתו של אלישע לעמוד בקצב ההליכה העל-טבעי נבעה מדבקותו והתמדתו בשהות במחיצת רבו. דבקות זו העניקה לו כוח רוחני מיוחד שאפשר את המסע המהיר והכין אותו לקראת הרגע שבו יילקח מעליו.
מלכים ב, פרק ב׳, פסוק ה׳
וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם יְהֹוָ֛ה לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.