מסעם של שני הנביאים מתקרב אל רגעיו המכריעים. אליהו מנסה פעם נוספת להיפרד מתלמידו ולהשאירו מאחור, בעודו מציין כי ה' שלח אותו הַיַּרְדֵּנָה, כלומר אל נהר הירדן [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, אלישע נותר איתן בדעתו ומסרב לעזוב.
בקשתו של אליהו מאלישע להישאר במקומו נובעת מהבנתו שהתלמיד אינו מוכן לעזבו. על כן, אליהו רצה למנוע מצב שבו הפרידה תתרחש כשהם מבודדים ולבדם. כוונתו הייתה להאציל מרוחו על אלישע דווקא במעמד בני הנביאים, כדי שגם הם יזכו לקבל חלק מרוח הנבואה שלו, דבר שלא היה מתאפשר אם היו מתרחקים ומתבודדים. אליהו לא יכול היה לקחת את בני הנביאים עמו אל הירדן, משום שהם לא היו ראויים להיות נוכחים במעמד הגדול של הסתלקותו. למרות כוונתו של אליהו, אלישע לא הסכים גם לתוכנית זו ודבק ברצונו ללוות את רבו עד הרגע האחרון [מלבי"ם].