בעת עלייתו של אליהו השמימה הוא התפשט מכל המחיצות החומריות, ולכן נשרה ממנו אדרתו. לאחר שקרע את בגדיו מתוך אבל על רבו, אלישע הגביה וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו בדיוק ברגע העלייה במרכבה. הוא לוקח את האדרת וחוזר לעמוד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן כדי לבחון האם כוח עשיית הנסים עבר אליו כעת. כל עוד רבו היה בחיים אלישע נמנע מלהפגין את כוחו, אך עם הסתלקותו הוא מוכיח כי הבשיל רוחנית ומוכן להנהיג בכוחות עצמו.
מלכים ב, פרק ב׳, פסוק י״ג
וַיָּ֙רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָפְלָ֖ה מֵעָלָ֑יו וַיָּ֥שׇׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.