מלכים ב, פרק ב׳, פסוק ב׳

II Kings 2:2Sefaria

וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ אֶל־אֱלִישָׁ֜ע שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהֹוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי עַד־בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע חַי־יְהֹוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּרְד֖וּ בֵּֽית־אֵֽל׃

אליהו מבקש מאלישע שֵֽׁב־נָ֣א פֹ֗ה, כלומר התעכב והישאר במקומך, מתוך ענווה ורצון להסתיר את עלייתו לשמים, או כדי להגן על תלמידו מפני החרדה שבמעמד זה. הוא מציין כי ה' שלח אותו רק עַד־בֵּֽית־אֵ֔ל, כלומר לפאתי העיר ולא לתוכה בשל עגל הזהב שבה, מתוך מחשבה שמשם יעלה השמימה. אלישע מסרב בתוקף ונשבע חַי־יְהֹוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ, שבועה המקדימה את כבוד ה' אך מדגישה גם את יקרת חיי רבו, שכן ידע שעליו להיות נוכח ברגע ההסתלקות כדי לזכות ברוחו. בעקבות התעקשותו, דבקה באלישע קלילות מלאכית שאפשרה לו להדביק את קצב הליכתו המהיר של רבו, וַיֵּרְד֖וּ בֵּֽית־אֵֽל שניהם יחד באורח פלא.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.