חשבתם פעם מה קורה כשמלך עושה מעשים רעים וגורם לכל העם לטעות יחד איתו? אחרי תקופה ארוכה שבה המלך מנשה התנהג בצורה רעה מאוד והוביל את הממלכה לחטא, ה' שולח מסר חשוב. המילים וַיְדַבֵּר ה' מופיעות כאן כתוצאה ישירה מההתנהגות של המלך.
המסר של ה' מדגיש שיש הבדל גדול בין האשמה של המלך לבין האשמה של העם. מכיוון שמנשה הוא זה שהתחיל את הכל ושכנע את כולם ללכת אחריו, האשמה שלו כבדה הרבה יותר. בגלל שהעם אשם פחות, ה' לא יעניש אותם בעונש חמור של סילוק מוחלט מהארץ, אלא יפגע רק בעיר ירושלים ובבניינים שבה.
כדי להעביר את המסר הזה, ה' שולח נביאים. התנ"ך מספר שהמסר עבר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, והכוונה היא לנביאים נחום וחבקוק. אבל למה השמות שלהם לא כתובים כאן במפורש? התשובה היא שהמלך מנשה היה כל כך רשע, עד שהתנ"ך מעדיף שלא לקשור את השמות של הנביאים הצדיקים האלה לתקופה שבה הוא שלט, ולכן הם לא נכתבו ליד שמו.