קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה משהו לא טוב בטעות, ולעומת זאת מישהו אחר שעושה את אותו הדבר בדיוק אבל בכוונה תחילה רק כדי להכעיס? ברור שהמעשה השני חמור הרבה יותר. זה בדיוק מה שקרה עם מנשה מלך יהודה. המילה יַעַן, שפירושה "בגלל", מסבירה לנו שתי סיבות שבגללן המעשים שלו היו כל כך חמורים. הסיבה הראשונה היא שהוא התנהג אפילו יותר גרוע מהגויים שחיו בארץ לפני בני ישראל. בניגוד למלכים אחרים שחטאו כי היה להם קשה לשמור על הכללים, מנשה עשה מעשים רעים מאוד, שנקראים הַתֹּעֵבוֹת, מתוך כוונה ברורה להכעיס את ה׳. הוא לא התבייש במעשיו, פגע בנביא וניסה למחוק את שמו של ה׳.
הסיבה השנייה מסתתרת במילים וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו. המילה גילוליו מתארת את הפסלים והעבודה הזרה שלו. מנשה לא הסתפק בזה שהוא עצמו חטא, אלא הוא גרר אחריו את כל העם. מלכים רשעים שהיו לפניו נאלצו להחביא את הפסלים שלהם בעליית הגג כי העם לא רצה ללכת אחריהם, אבל מנשה השתמש בכוח שלו כדי לגרום לכולם ללכת בדרך הלא טובה. בגלל שני הדברים האלה, החטאים המכוונים וההשפעה הרעה על העם כולו, נקבע שעונש כבד יגיע על הממלכה, עונש שכל מי שישמע עליו יזדעזע כל כך עד שירגיש צלצול חזק באוזניים.