גזר דין קשה של עזיבה והפקרת העם לחסדי אומות העולם עולה מן הדברים. לאחר אובדן ההגנה האלוהית, החלק שנותר מן העם צפוי ליפול בידי זרים ולחוות שוד והרס מוחלט.
המונח שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי מתייחס לממלכת יהודה, הכוללת את שבטי יהודה ובנימין. הפרשנים מסכימים כי הם מכונים "שארית" משום שהם החלק היחיד שנותר מנחלתו של ה' בארץ, לאחר שמלך אשור כבר הגלה את שאר שבטי ישראל [מצודת דוד, רלב"ג, אברבנאל].
ההכרזה וְנָטַשְׁתִּי משמעותה עזיבה והפקרה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. לפי גישה אחת, תהליך זה יתרחש בשלבים: תחילה ה' יעזוב אותם מעל אדמתם ויוביל לעקירתם לארץ אחרת, ורק שם הם יימסרו לידי אויביהם. עונש זה התממש במלואו גם על אותה שארית דלה של איכרים וכורמים שנותרה בארץ לאחר החורבן, אך לבסוף ברחה למצרים ושם הושמדה [מלבי"ם]. מנגד, יש המבארים את נטישת העם ומסירתו לשבי ולחורבן לא כהשמדה מוחלטת לשם כליה, אלא כתהליך קשה שנועד למרק ולנקות אותם מעוונותיהם הרבים [אלשיך].
תוצאתה הישירה של אותה עזיבה אלוהית היא שהעם יהיה לְבַז, כלומר יופקר לביזה, וְלִמְשִׁסָּה, מונח המבטא דריכה, רמיסה ושוד אלים בידי אויביהם [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].