ה' גוזר עונש קשה של הפקרה על ממלכת יהודה, המכונה שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי משום שהיא החלק היחיד שנותר בארץ לאחר שמלך אשור הגלה את שאר שבטי ישראל. ההכרזה וְנָטַשְׁתִּי מבטאת את הסרת ההגנה האלוהית ועקירת העם מאדמתו לארץ אחרת, שם יימסרו לידי אויביהם. עונש זה יחול במלואו אפילו על הפליטים הדלים שיימלטו למצרים ויושמדו שם, אולם מגמתו הכללית של החורבן אינה כליה מוחלטת, אלא תהליך קשה שנועד למרק ולנקות את העם מעוונותיו. כתוצאה מאותה עזיבה, העם יהיה לְבַז, כלומר יופקר לביזה, וְלִמְשִׁסָּה, שמשמעותה רמיסה ושוד אלים בידי זרים.
מלכים ב, פרק כ״א, פסוק י״ד
וְנָטַשְׁתִּ֗י אֵ֚ת שְׁאֵרִ֣ית נַחֲלָתִ֔י וּנְתַתִּ֖ים בְּיַ֣ד אֹיְבֵיהֶ֑ם וְהָי֥וּ לְבַ֛ז וְלִמְשִׁסָּ֖ה לְכׇל־אֹיְבֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.