מלכים ב, פרק כ״א, פסוק י״ט

II Kings 21:19Sefaria

בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אָמ֣וֹן בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁתַּ֣יִם שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מְשֻׁלֶּ֥מֶת בַּת־חָר֖וּץ מִן־יׇטְבָֽה׃

חשבתם פעם מה קובע כמה זמן מלך יישאר בתפקיד שלו? אמון, הבן של המלך מנשה, התחיל למלוך על ירושלים כשהיה בן עשרים ושתיים, אבל הוא הספיק לשבת על כיסא המלכות רק וּשְׁתַּיִם שָׁנִים. הזמן הקצר הזה לא קרה במקרה. מסתבר שיש כלל שחוזר על עצמו: כאשר מלכים לא שמרו על חוקי התורה ועשו מעשים שהכעיסו את ה׳, הם איבדו את ההבטחה המיוחדת שהם והילדים שלהם יזכו למלוך הרבה זמן. זה קרה למנשה, וזה קרה גם למלכים אחרים לפניו, כמו ירבעם, בעשא ואחאב, שהבנים שלהם לא זכו להאריך ימים על הכיסא. בנוסף, אנחנו לומדים פרט על המשפחה של אמון, ומוזכר שאמא שלו הגיעה מעיר ששמה יָטְבָה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.