אמון בן מנשה עולה לכס המלוכה בירושלים בגיל עשרים ושתיים, אך מולך וּשְׁתַּיִם שָׁנִים בלבד. תקופת שלטון קצרה זו אינה מקרית, אלא משקפת תבנית החוזרת על עצמה אצל בני מלכים שהכעיסו את ה' במעשיהם. מכיוון שמלכים אלו לא נהגו על פי חוקי התורה, הם איבדו את ההבטחה האלוהית להארכת ימים על הממלכה להם ולבניהם. אמו של המלך הגיעה מן העיר יָטְבָה.
מלכים ב, פרק כ״א, פסוק י״ט
בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אָמ֣וֹן בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁתַּ֣יִם שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מְשֻׁלֶּ֥מֶת בַּת־חָר֖וּץ מִן־יׇטְבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.