מנשה מלך יהודה פנה אל תועבות כנעניות חמורות מתוך מגמה מחושבת ותכליתית לְהַכְעִיס את ה', ולא מתוך שגגה או תאווה יצרית. כחלק מעבודת המולך הוא חטא בתחכום מעוות וְהֶעֱבִיר אֶת־בְּנוֹ בָּאֵשׁ על ידי כומרים, ובהמשך העביר בן נוסף בעצמו כדי להמשיך בחטא מבלי להגיע לידי פטור הלכתי מעונש. במקביל הוא עסק בכישוף, וְעוֹנֵן על ידי הגדת עתידות לפי העננים וחילופי העונות, וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים באמצעות העלאת רוחות מתים כדי לדעת את העתיד. כביטוי מובהק למעשיו המכוונים נגד ה', מנשה אף סילק את האש העליונה שירדה מן השמים ודלקה על המזבח ברציפות עוד מימי שלמה המלך.
מלכים ב, פרק כ״א, פסוק ו׳
וְהֶעֱבִ֤יר אֶת־בְּנוֹ֙ בָּאֵ֔שׁ וְעוֹנֵ֣ן וְנִחֵ֔שׁ וְעָ֥שָׂה א֖וֹב וְיִדְּעֹנִ֑ים הִרְבָּ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִֽיס׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.