ימיו של מנשה מסתכמים בהדגשת מעשיו הרעים, כאשר וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מכוונת לעבודה זרה חמורה ולשפיכות דמים רבה של נביאים שהוכיחו אותו. הכתוב בוחר להשמיט לחלוטין את חזרתו בתשובה המופיעה בספר דברי הימים, שם מסופר כיצד נשבה והוגלה לבבל, התפלל אל ה' מתוך מצוקתו, הושב למלכותו בירושלים וביער את העבודה הזרה. הפניה לרישום קורותיו מופיעה במילים הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, אף שמילים אלו חסרות בחלק מכתבי היד והדפוסים הישנים.
מלכים ב, פרק כ״א, פסוק י״ז
וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י מְנַשֶּׁה֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.