מעשהו של מנשה מהווה מרידה בוטה המטמאת את המקום המקודש ביותר, כאשר וּבָנָה מִזְבְּחֹת לעבודה זרה בתוך המקדש במטרה להכעיס את הבורא. יש המסבירים כי מזבחות אלו סימלו אמונה מעוותת שנועדה ליצור שותפים לה' בהנהגת העולם. חומרת החטא מודגשת בכך שנעשה דווקא במקום אֲשֶׁר אָמַר ה' כי נבחר להנהגתו, שכן המילה בִּירוּשָׁלִַם מכוונת למקדש שבו הבטיח אָשִׂים אֶת־שְׁמִי ולהשרות את שכינתו. כדי להמחיש את עומק הפגיעה, מסופר כי מנשה לא הסתפק בכך, אלא אף סילק בידיו את האש הניסית ששרתה על המזבח ברציפות מאז ימי שלמה המלך.
מלכים ב, פרק כ״א, פסוק ד׳
וּבָנָ֥ה מִזְבְּחֹ֖ת בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם אָשִׂ֥ים אֶת־שְׁמִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.