מלכים ב, פרק כ״ד, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לחשוב כמה כוח והשפעה יש למנהיג על האנשים שסביבו? כשמלך בוחר בדרך רעה, הוא עלול לגרור אחריו את העם כולו. מנשה מלך יהודה עשה מעשים קשים מאוד. כאשר נאמר וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ, הכוונה היא שמנשה פגע באנשים חפים מפשע, וביניהם גם בנביא ישעיהו שניסה להזהיר אותו ולהחזיר אותו למוטב. בגלל שמנשה זלזל בחיי אדם, הוא נתן דוגמה רעה לכולם. לכן מתואר שהוא וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי, משום שהעם כולו למד ממנו והתחיל לפגוע באחרים בדיוק כמוהו, עד שהעיר התמלאה במעשים רעים. בסופו של דבר נאמר וְלֹא אָבָה ה' לִסְלֹחַ. ה׳ לא הסכים לסלוח על כך, משום שלקחת חיים של אדם אחר זהו מעשה חמור מאוד שאין עליו כפרה, וגם מפני שהעם לא חזר בתשובה. האנשים המשיכו בדרך הרעה שהמלך מנשה לימד אותם, ובגלל החטאים הרבים האלו נחרץ גורלה של ממלכת יהודה, ובימי המלך יהויקים כבר לא היה ניתן לתקן זאת ולהציל אותה.