תארו לעצמכם שמישהו חזק מכם היה מגיע יום אחד, מחליט שאתם המנהיגים, אבל גם מחליט לשנות לכם את השם. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שעשה מלך בבל. הוא שלט לחלוטין בממלכת יהודה והחליט מי יהיה המלך החדש. הוא בחר באדם שנקרא מַתַּנְיָה דֹדוֹ, שהיה הדוד של המלך הקודם, והמליך אותו תַּחְתָּיו, כלומר במקומו.
למלך הקודם היה אח שקראו לו צדקיהו, ועם ישראל רצה שהוא יהיה המלך הבא. אבל מלך בבל רצה להראות לכולם שהוא זה שקובע. לכן, הוא לקח את מתניה הדוד ועשה דבר מעניין: וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ. הוא שינה את שמו של מתניה לצדקיהו, כדי להראות שהוא תופס את מקומו של האח.
שינוי השם נועד קודם כל להראות לכולם שלמלך בבל יש שליטה מוחלטת. בנוסף, השם החדש היה כמו אזהרה כפולה. המילה "צדקיהו" מזכירה את המילה "צדק". מלך בבל רצה לרמוז למלך החדש שעליו לנהוג כלפיו בצדק ולשמור על ההסכם ביניהם. זו הייתה גם אזהרה שאם המלך יחליט למרוד, ה׳ ישפוט אותו וידון אותו בצדק.