רגע השבירה של ממלכת יהודה בא לידי ביטוי בביזת מוקדי הכוח והקדושה של האומה. נבוכדנאצר מלך בבל מרוקן את ירושלים מנכסיה החשובים ביותר, ולוקח עמו את כל אוצרות בית ה' ואוצרות ארמון המלך, בדיוק כפי שה' דיבר מראש.
הפעולה ההרסנית מקבלת משנה תוקף ביחס לכלים המיוחדים שעשה שלמה המלך בהיכל. הכתוב מציין כי נבוכדנאצר וַיְקַצֵּץ אֶת־כָּל־כְּלֵי הַזָּהָב. הפרשנים מסכימים כי פעולה זו מתייחסת לכלים שהיו מצופים בזהב, ולא בהכרח לכלים יצוקים מזהב טהור. משמעות המילה וַיְקַצֵּץ היא שהבבלים חתכו וקילפו את ציפוי הזהב מעל גבי הכלים הללו, במטרה לנתק ולקחת את הזהב שעליהם [מצודת דוד, אברבנאל].