תארתם לעצמכם פעם מצב שבו אי אפשר לצאת מהעיר שלכם לשום מקום, וגם אף אחד לא יכול להיכנס? זה בדיוק מה שקרה לירושלים. צבא בבל הגדול הגיע לעיר כדי להגיב על כך שהמלך הקודם, יהויקים, החליט למרוד בהם. הדבר הזה קרה בָּעֵת הַהִיא, כלומר ממש בתחילת השנה. אם נסתכל היטב, נגלה סוד קטן בצורת הכתיבה של המילים. המילה שמתארת את ההגעה לירושלים נכתבת ביחיד, עלה, אבל אנחנו קוראים אותה ברבים, עָלוּ. למה יש הבדל כזה? ההבדל הזה מספר לנו בדיוק איך התנהל הקרב. בהתחלה הגיעו החיילים של נבוכדנצר מלך בבל, ולכן אנחנו קוראים ברבים. אבל מאוחר יותר, נבוכדנצר בעצמו הגיע לירושלים, ולכן המילה נכתבת ביחיד. כשהוא הגיע, הוא מצא את החיילים שלו כשהם כבר מקיפים את העיר. המצב הזה נקרא וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. הבבלים הקימו מחנות צבא מסביב לכל ירושלים כדי לכבוש אותה. אנשי ירושלים מצאו את עצמם סגורים בתוך העיר בקושי ובמצוקה, מבלי יכולת לצאת.
מלכים ב, פרק כ״ד, פסוק י׳
בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא (עלה) [עָל֗וּ] עַבְדֵ֛י נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.