שמואל ב, פרק י״ז, פסוק ט״ז

חושי פועל מתוך דחיפות וחשש שמא החלטותיו של אבשלום ישתנו לרעה, ולכן הוא מורה לשליחים שִׁלְחוּ מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד להימלט מיד. המסר המרכזי הוא אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר, אזור המוכר לרודפים, מחשש שאבשלום יחזור לעצתו הקטלנית של אחיתופל או שהסכמתו לחושי הייתה רק תכסיס. במקום זאת, העצה היא וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר, כלומר להמשיך להתקדם ולחצות את נהר הירדן אל מקום בטוח יותר. הפעולה המהירה נדרשת פֶּן יְבֻלַּע, כדי למנוע הרס, נזק או מזימה חשאית שעלולים לפגוע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם, כאשר הניסוח העקיף כלפי המלך נועד לשמור על כבודו, להימנע מדיבור רע מפורש, ולרמוז גם לסכנה הנשקפת למשפחתו.