שמואל ב, פרק י״ז, פסוק ד׳

עצתו של אחיתופל לתקוף את דוד מתקבלת בהסכמה במועצת אבשלום, מתוך הנחה שחטאו של דוד מילא אותו בחרדה וחולשה שיקלו על הכנעתו. תגובתם מתוארת במילה וַיִּישַׁר, שכן העצה הוטבה בעיניהם כדרך ישרה, קצרה ויעילה להשגת המלוכה, ולא כמעשה טוב מבחינה מוסרית הכולל את רצח המלך. ההסכמה הגורפת התקבלה גם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שהאמינו לתעמולת אבשלום והפכו לבעלי אשמה בעצה מרושעת זו, שהוכוונה מאת ה' כעונש על חטאי דוד. למרות התמיכה הרחבה, הפגיעה הישירה באביו עדיין הייתה קשה לאבשלום, ולכן הוא פנה לחושי הארכי בתקווה למצוא דרך חלופית לזכות בשלטון ללא שפיכות דמים.