עצתו הצבאית של אחיתופל מבוססת על ניצול שעת הכושר המיידית של חולשת דוד, במטרה להכריע את המערכה במכת מחץ מהירה ונקודתית שתחסוך שפיכות דמים נרחבת. התוכנית בנויה על שרשרת פעולות של הפתעה, זריעת בהלה ובידוד המטרה המרכזית.
אחיתופל מתכנן לתקוף מיד, כאשר דוד עדיין יגע ורפה ידים. מצב זה של רפיון ידיים מתואר כחולשה, ייאוש ומורך לב [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפגיעות העמוקה נובעת מכך שדוד נטרד ממלכותו רק באותו היום, וטרם הספיק להתארגן או לגבש תוכנית פעולה להמשך [מצודת דוד].
השלב הבא באסטרטגיה הוא והחרדתי אֹתוֹ. יצירת החרדה וההבהלה תושג באמצעות התקפת פתע לילית, שתנחת על דוד ללא כל הכנה מוקדמת [מלבי"ם, מצודת דוד]. כתוצאה מההלם והבהלה, ונס כל העם אֲשֶׁר אִתּוֹ. אנשיו של דוד יתפזרו לכל עבר ולא יישארו להגן עליו או להילחם בעבורו [מצודת דוד].
בריחת העם תסלול את הדרך ליעד הסופי של התוכנית: והכיתי את המלך לבדו. הפרשנים מסכימים כי פיזור המחנה יאפשר להרוג אך ורק את דוד, ללא צורך במלחמה גדולה וללא פגיעה באנשיו, שכן ממילא הם ינוסו ולא יעמדו בקרב.
מעבר לתכלית הצבאית, מסתתר במילים אלו גם מניע אישי. אחיתופל מבקש לצאת ולהכות את המלך בעצמו, כדי למנוע את המצב הלא ראוי שבו אבשלום רודף והורג את אביו שלו. אחיתופל לוקח על עצמו את משימת ההתנקשות משום שהוא רואה בעצמו את גואל הדם של אוריה, חתנו [מלבי"ם].