מועצת האנשים החשובים שסביב אבשלום מתכנסת, ועצתו של אחיתופל נראית לכולם הגיונית ויעילה [ביאור שטיינזלץ]. באשר לביטוי וַיִּישַׁר, יש המפרשים כי משמעותו הפשוטה היא שהדבר הוטב בעיניו [מצודת ציון]. עם זאת, יש המדייקים כי הכתוב בחר במילה וַיִּישַׁר ולא במילה "וייטב", משום שרצח המלך לא באמת נחשב למעשה "טוב" בעיניהם, אלא שהם ראו בעצה זו דרך "ישרה", קצרה ויעילה להשגת המטרה [מלבי"ם].
למרות ההסכמה הכללית, הפגיעה הישירה בדוד הייתה קשה לאבשלום, ודעתו לא נחה לחלוטין מעצה זו. משום כך הוא בחר לפנות מיד גם לחושי הארכי, בתקווה לשמוע ממנו עצה חלופית שתשיג את המלוכה מבלי שיצטרך לרצוח את אביו [אברבנאל, מלבי"ם].
ההסכמה הגורפת של חכמי העם, כפי שמתבטאת במילים וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, נובעת מכך שהם האמינו לתעמולה של אבשלום לפיה דוד אינו עושה משפט צדק למי שבא לפניו. במבט רחב יותר, מהלך זה כוון מאת ה' כעונש לדוד על חטאו בפרשת אוריה החתי [רלב"ג]. בשל השתתפותם של הזקנים בעצה מרושעת זו, הם זוכים לכינוי הגנאי "זקני אשמאי", כלומר זקנים בעלי אשמה וחטא [רש"י, חומת אנך].
הגיונה של עצת אחיתופל, שהניח כי דוד יהיה חלש ורפה ידיים, נשען על תפיסה רוחנית עמוקה. אחיתופל ידע כי אדם שטרם חטא ניחן בגבורה ואינו ירא מדבר, אך החטא מכניס בו פחד, כפי שקרה לאדם הראשון, לעם ישראל לאחר מעמד הר סיני ולשאול המלך. מכיוון שדוד חטא, אחיתופל הסיק שהוא שרוי כעת בחרדה, ולכן ניתן יהיה להכניעו בקלות [אברבנאל].