במענה לעצתו של אחיתופל לתקוף את דוד באופן מיידי, מציג חושי הארכי תרחיש צבאי ופסיכולוגי שנועד להוכיח כי מתקפת פתע לילית תסתיים באסון. הוא מסביר כי ניסיון להתנקש במלך כשהוא מוקף בלוחמים מנוסים, יוביל לכישלון טקטי שיוליד שמועת שווא הרסנית, אשר תמוטט את המורל של צבא אבשלום כולו.
השלב הראשון בכישלון נובע ממקום הימצאו של דוד: הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת. הפרשנים מסבירים כי הפְּחָתִים הם בורות, חפירות או מערות (כאשר כאן המילה מופיעה באופן חריג בלשון נקבה), והַמְּקוֹמֹת הם אתרי מסתור מבודדים [מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ, מנחת שי]. מכיוון שמדובר בשעת לילה, דוד לא יישן בגלוי בתוך מחנהו, אלא יסתתר בנפרד מעמו. מצב זה מסכל לחלוטין את תוכניתו של אחיתופל להרוג את המלך לבדו מבלי לפגוע בשאר העם, שכן התוקפים פשוט לא ימצאו אותו [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל]. יתרה מכך, ההסתתרות תעניק לדוד ולאנשיו את יתרון ההפתעה המקומי, ותאפשר להם להציב מארב קטלני [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
כתוצאה מכך, יתרחש השלב השני: וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה. אנשי אבשלום יהיו עסוקים בחיפוש אחר דוד ויימנעו מלהכות בעם כפי שהורה להם אחיתופל, בעוד שדוד ואנשיו יילחמו בחזקה. בשל כך, המכה הראשונה במלחמה תהיה דווקא נפילתם של חללים מתוך צבאו של אבשלום [מצודת דוד, אלשיך]. מעניין לציין כי הניסוח "כנפול בהם" משמש כאן כלשון נקייה; הכוונה האמיתית היא לנפילה בקרב אנשי אבשלום, אך הכתוב נמנע מלייחס להם את המפלה באופן ישיר כדי שלא לפתוח פה לשטן על מחנהו של אבשלום [אלשיך].
השלב השלישי והמכריע הוא הלוחמה הפסיכולוגית: וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם. המונח מַגֵּפָה מתפרש כאן כמכת חרב ופגיעה קשה בלוחמים [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שבלבול הלחימה בחשכה הוא המפתח לטיעון. הלוחמים שעומדים מאחור אינם יכולים לראות את המתרחש, ולכן הם רק ישמעו את צעקותיהם של הנופלים הראשונים מתוך המארב [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
שמיעת הצעקות תוביל להפצת שמועה שגויה ומוגזמת. השומעים לא יבחינו בפרטי הקרב, ויסיקו בטעות כי כל צבאו של אבשלום ניגף, מה שיוביל למחשבה שה' עזב אותם למקרה [מלבי"ם, מצודת דוד]. כאשר השמועה על המפלה הראשונית תגיע לאוזניהם של שאר בני ישראל העושים את דרכם לחבור לאבשלום, ואף לאוזני הגיבורים שכבר נמצאים עמו, ליבם יימס מפחד. הם יסיקו שמזלו של אבשלום החל לבגוד בו, ויימנעו מלהצטרף אליו או להמשיך להילחם עבורו [רש"י, אברבנאל].