מהלך פוליטי וצבאי דרמטי מתרחש במחנה אבשלום, כאשר הוא ממנה מפקד חדש במקום יואב. מאחורי חילופי הגברי הללו מסתתרת רשת סבוכה של קשרי משפחה, יוקרה אישית ויריבויות עקובות מדם.
אבשלום ממנה את עמשא על הצבא, כלומר לשר ומפקד הכוחות [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הכתוב טורח לפרט את ייחוסו של עמשא כדי להדגיש את הקרבה המשפחתית ההדוקה בינו לבין קודמו בתפקיד: עמשא ויואב היו בני דודים ראשונים, בניהן של שתי אחיות [רלב"ג]. למרות קרבת דם זו, ההיסטוריה מלמדת שיואב לא יהסס לרצוח בהמשך את עמשא כדי להחזיר לעצמו את השליטה בצבא [רלב"ג].
הכתוב מכנה את אביו של עמשא בן איש, תואר המעיד על היותו אדם חשוב, מעולה, צדיק וירא ה' ששמו הולך לפניו [רד"ק, מצודת דוד, חומת אנך]. עובדה זו מעניקה לעמשא יתרון מסוים על פני יואב; בעוד יואב נקרא תמיד על שם אמו (בן צרויה) משום שאביו לא היה אדם מוכר, עמשא זוכה להיקרא על שם אביו החשוב [מלבי"ם].
שמו של האב הוא יתרא הישראלי. הפרשנים מתמודדים עם העובדה שבספר דברי הימים הוא מכונה "הישמעאלי". רוב הפרשנים מסכימים כי מוצאו המקורי היה מישראל, אך הוא התגורר תקופה מסוימת בארץ ישמעאל. בשל כך, כשהיה בישמעאל כינו אותו המקומיים "הישראלי", וכאשר חזר לארץ ישראל דבק בו הכינוי "הישמעאלי" [רד"ק, מצודת דוד]. מעבר להסבר הגיאוגרפי, ישנה מסורת מדרשית המזהה את יתרא כתלמיד חכם גדול [מלבי"ם], שזכה לכינוי "הישמעאלי" משום שחגר את חרבו כדרך הישמעאלים ואיים לפגוע במי שיעז לערער על כשרותו של דוד למלוכה בשל מוצאו מרות המואביה [רד"ק].
ביחס לאמו של עמשא, הכתוב משתמש בביטוי החריג אשר בא אל אביגל, במקום לומר "איש אביגל". ניסוח זה עשוי לרמז על כך שיתרא בא עליה עוד בטרם נישאו כדת וכדין, ורק לאחר מכן ילדה לו את עמשא [רד"ק].
אביגל מתוארת כבת נחש. זהותה של דמות זו עומדת במוקד מחלוקת פרשנית:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ש"נחש" הוא למעשה שם נוסף לישי, אביו של דוד. מדוע זכה ישי לכינוי זה? ההסבר המקובל הוא שישי היה אדם שלם שמת ללא כל עוון אישי, וסיבת מותו היחידה הייתה "בעטיו של נחש" – כלומר, בשל אותה גזירת מיתה קדומה שנקנסה על האנושות בעקבות חטאו של אדם הראשון בעצת הנחש בגן עדן [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, חומת אנך]. הסבר נוסף קושר את השם לעוצמה צבאית, שכן מזרעו של ישי יצאו מלכים שהכו באומות העולם כמו נחש צפעוני [רד"ק].
מנגד, מוצגת גישה חלופית ולפיה "נחש" אינו ישי, אלא בעלה הראשון של אם דוד. לפי פירוש זה, אביגל וצרויה היו אחיותיו של דוד רק מהצד של האם, ולכן הכתוב מדגיש שאביגל היא "אחות צרויה" ולא "אחות דוד" [מצודת דוד].