המתח מגיע לשיאו כאשר אנשיו של אבשלום מגיעים אל הבית במטרה למצוא את השליחים המסתתרים, אחימעץ ויהונתן. בעלת הבית מטעה את הרודפים, שולחת אותם למרדף שווא, ובכך גורמת להם להתייאש ולחזור לעיר.
עבדי אבשלום פונים אל האישה ושואלים אַיֵּה אחימעץ ויהונתן, משום שקיבלו מידע מוקדם על כך שהשניים אכן נכנסו לתוך הבית [מצודת דוד]. בתגובה, האישה מסיחה את דעתם וטוענת כי השליחים כבר המשיכו בדרכם ועָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם. הביטוי מִיכַל הַמָּיִם הוא יחידאי בתנ"ך ואין לו מקבילה לשונית או שורש דקדוקי ברור, אך הפרשנים מסכימים כי על פי הקשרו, משמעותו היא פלג, זרם או שיבולת של מים. יש המציינים, על בסיס התרגום, כי כוונתה הייתה להטעות ולומר שהם כבר חצו את נהר הירדן [רד"ק].
בעקבות דבריה, הרודפים יוצאים לפעולה ווַיְבַקְשׁוּ. קיימות שתי גישות לגבי מיקום החיפושים: אפשרות אחת היא שהם בכל זאת חיפשו בתוך ביתה של האישה כדי לוודא שהם אינם מסתתרים שם [מצודת דוד, אברבנאל], ואפשרות שנייה היא שהם אכן חצו את פלג המים כדי לחפש אותם הלאה משם [מצודת דוד]. לאחר שלא מצאו דבר, שבו הרודפים לירושלים. עזיבתם אפשרה לשליחים לצאת בבטחה ממקום מחבואם בבאר ולהמשיך במשימתם אל דוד [אברבנאל].