מערך המודיעין שהוקם עבור דוד המלך פעל בחשאיות, תוך שימוש באנשי קשר מחוץ לעיר כדי להעביר מידע קריטי מבלי לעורר חשד.
השליחים התמקמו בעין רוגל. מקום זה שכן מחוץ לירושלים, ושמו נובע מפעולת הכיבוס שנעשתה בו. הפרשנים [רש"י ורד"ק], בהסתמך על התרגום, מסבירים כי זהו מעיין שבו כובסי בגדי הצמר היו שוטפים ומנקים את הבגדים על ידי שפשוף, חבטה ובעיטה בהם ברגליהם, ומכאן הנגזרת של המילה הקשורה לאיבר הרגל.
אל המקום הזה והלכה הַשִּׁפְחָה. מדובר בשפחה מבית צדוק, שיצאה מירושלים אל המעיין כדי למסור ליהונתן ואחימעץ את המידע על דברי חושי. הסיבה לשימוש בשפחה כאשת קשר מוסברת במילים כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה. הפרשנים מסכימים כי יהונתן ואחימעץ נאלצו להסתתר ולהמתין מחוץ לעיר, שכן כניסתם לירושלים הייתה עלולה למשוך תשומת לב, לחשוף אותם ולעורר חשד. לכן, השפחה היא זו שהוצרכה לצאת אליהם בחשאי ולהעביר להם את ההודעה, כדי שמשם וְהֵם יֵלְכוּ וימשיכו בדרכם כדי להגיד את הדברים לדוד המלך.