שמואל ב, פרק י״ז, פסוק ט״ו

לאחר סיום ישיבת המועצה הגורלית של אבשלום, חושי הארכי פועל במהירות כדי לעדכן את נאמני דוד בהשתלשלות העניינים. הוא פונה אל צדוק ואביתר הכהנים ומדווח להם על כך שנראה שעצתו היא זו שהתקבלה לבסוף [ביאור שטיינזלץ].

בדבריו, חושי משתמש בביטוי כָּזֹאת וְכָזֹאת, שמשמעותו היא שהוא פירט בפניהם את שתי העצות שהועלו במועצה, גם את תוכניתו של אחיתופל וגם את התוכנית הנגדית שהציע הוא עצמו [מצודת דוד].

הצורך של חושי להעביר את המידע בדחיפות ולפרט את שתי העצות, למרות שעצתו שלו התקבלה, נובע מחשש כבד. חושי עדיין היה מסופק ודאג שמא אבשלום ישנה את דעתו ויבחר בכל זאת לפעול על פי עצת אחיתופל [מלבי"ם]. יתרה מכך, הוא חשש שאולי אבשלום רק העמיד פנים שעצתו של חושי ישרה בעיניו בתור תחבולה. מסיבה זו, הוא דאג ששתי העצות יועברו לדוד, יחד עם אזהרה חמורה שלא להישאר ללון באותו הלילה בערבות המדבר אלא לעבור מיד הלאה, כדי למנוע מצב שבו המלך יושמד אם אבשלום יחליט בסופו של דבר לבצע את תוכניתו של אחיתופל [אברבנאל].