קרה לכם פעם שהייתם בקבוצה וכולם הסכימו על משהו, אבל בלב הרגשתם שזה לא לגמרי בסדר? זה בדיוק מה שקרה לאבשלום. הוא ישב עם היועצים החשובים שלו, והם שמעו את התוכנית של אחיתופל כדי לנצח את דוד המלך. התוכנית נשמעה לכולם מאוד הגיונית ויעילה.
התנ"ך משתמש במילה וַיִּישַׁר כדי לתאר איך הם הרגישו כלפי התוכנית. למה לא כתוב שהתוכנית הייתה "טובה"? כי לפגוע במלך זה לא באמת מעשה טוב. אבל התוכנית נראתה להם ישרה, כלומר, הדרך הכי קצרה ומהירה להשיג את המטרה שלהם. המילים וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל מראות שגם החכמים של העם הסכימו למהלך. הם האמינו לשמועות שאבשלום הפיץ, לפיהן דוד לא שופט אנשים בצדק. בגלל שהזקנים הסכימו לתוכנית כל כך רעה, הם נחשבו לזקנים שיש בהם אשמה וחטא.
אחיתופל היה כל כך בטוח בתוכנית שלו, כי הוא הניח שדוד חלש ומפחד. הוא הבין שכשמישהו עושה חטא, הפחד נכנס לו ללב. בעצם, כל המצב המסובך הזה כוון מאת ה' כעונש לדוד על חטא שהיה לו בעבר. בגלל שדוד חטא, אחיתופל היה בטוח שעכשיו הוא מלא בחרדה ויהיה קל מאוד להכניע אותו.
אבל למרות שכולם הסכימו, לאבשלום היה קשה מאוד לחשוב על פגיעה ישירה באבא שלו. הוא לא היה שלם עם התוכנית, ולכן הוא החליט לקרוא מיד ליועץ אחר, חושי הארכי, בתקווה לשמוע ממנו רעיון חלופי שיעזור לו להיות מלך בלי שיצטרך לפגוע באביו.