שמואל ב, פרק י״ז, פסוק י״ט

בעלת הבית מסתירה את האנשים בתחכום תוך ניצול שגרת עבודות הבית. היא לוקחת את המסך, המשמש ככיסוי, ומניחה אותו על פני הבאר, כלומר על פתח הבאר ממש. לאחר מכן היא מסווה את המקום כאשר ותשטח, כלומר פורשת על הכיסוי, את הריפות, שהם גרעיני חיטה כתושים וקלופים. פיזור הגרעינים נראה כפעולה טבעית של ייבוש חיטים, ובזכות הסוואה זו ולא נודע דבר, שכן איש לא יכול היה להבחין בבאר המוסתרת.