שמואל ב, פרק י״ז, פסוק י״ט

חשבתם פעם איך אפשר להחביא אנשים ממש מתחת לאף של המחפשים, בלי שאף אחד יחשוד? בסיפור שלנו, בעלת הבית עושה זאת בחוכמה רבה בעזרת פעולות פשוטות של יום יום, ממש כפי שעשתה רחב כשהסתירה את המרגלים. כדי להעלים את המסתתרים, היא לוקחת את המסך, שהוא וילון או כיסוי, ומניחה אותו על פני הבאר, כלומר ממש על פתח הבאר. לאחר מכן היא ותשטח, כלומר פורשת, את הריפות. אלו הם גרעיני חיטה כתושים שקילפו אותם אך עדיין לא טחנו אותם לקמח. הם נקראים כך מלשון רפיון, כי הגרעינים נחלשו במהלך הכתישה. האישה פיזרה את החיטים על הכיסוי כדי שזה ייראה טבעי לחלוטין, כאילו היא פשוט מייבשת אותם באוויר. בזכות ההסוואה המתוחכמת הזו, ולא נודע דבר, כלומר איש לא יכול היה לראות או לנחש שיש שם באר מתחת לכיסוי.