תארו לעצמכם מצב שבו אדם חכם מתכנן תוכנית שהוא בטוח בה לחלוטין, אבל לפתע הוא מבין ששום דבר לא יעבוד כפי שרצה. זה בדיוק מה שקרה לאחיתופל היועץ. כשהוא רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, כלומר הבין שההצעה שלו לא התקבלה, הוא קלט מיד את הסכנה. הוא הבין שהמרד ייכשל, שדוד המלך יחזור לשלוט, ושהוא עצמו ייענש בחומרה רבה על כך שמרד במלך.
לכן, הוא מיהר לפעול. וַיַּחֲבֹשׁ, כלומר הוא שם אוכף על החמור שלו, עזב את ירושלים וחזר אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ, אל הבית הקבוע שלו בעיר גילה. לפני שקרה לו משהו, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ. הוא כתב צוואה והסדיר את כל העניינים של המשפחה והרכוש שלו. הוא אפילו השאיר לבניו אזהרה חשובה: לעולם לא למרוד במלכות בית דוד, כי ה' תמיד עוזר להם.
לאחר מכן, אחיתופל בחר לסיים את חייו בעצמו, ועל כך נאמר וַיֵּחָנַק. למה הוא עשה מעשה כזה? אחיתופל עשה חישוב זהיר: הוא ידע שאם דוד המלך יעניש אותו על המרד, כל הרכוש שלו יילקח לאוצר המלך. כדי להציל את הכבוד שלו ולוודא שהרכוש יישאר בידי הילדים שלו, הוא בחר לסיים את חייו לפני שייתפס. בזכות ההחלטה הזו, וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו. הוא זכה להיקבר בכבוד בחלקת הקבר של המשפחה שלו, זכות שהיה מאבד אם היה נתפס כמורד במלכות. כך, בגיל שלושים ושלוש בלבד, הסתיימו חייו של היועץ.