אבשלום פונה לחושי מתוך ספק והתלבטות, שכן דעתו לא נחה מעצתו של אחיתופל למרות שהתקבלה על דעת הכל. הוא אינו מפקפק בטיב התוכנית הצבאית, אלא נרתע מהגזרה המפורשת להרוג את המלך, ולכן הוא מכנה זאת כדבר הזה ולא קורא לכך עצה. במכוון, אבשלום נותן לחושי הזדמנות לחלוק על אחיתופל ולהציע תוכנית חלופית שתבטיח ניצחון ללא פגיעה בחיי דוד. לשם כך הוא קורא לו לדבר אם אין, כלומר להשמיע את דעתו אם לאו, במקרה שאינו מסכים עם התוכנית שהוצגה.
שמואל ב, פרק י״ז, פסוק ו׳
וַיָּבֹ֣א חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלוֹם֒ וַיֹּ֩אמֶר֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ דִּבֶּ֣ר אֲחִיתֹ֔פֶל הֲנַעֲשֶׂ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ אִם־אַ֖יִן אַתָּ֥ה דַבֵּֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.