מלכים א, פרק י׳, פסוק ד׳

כאשר מלכת שבא רואה אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה, היא למעשה עדה ליישום המעשי של ידיעותיו בכל תחומי החיים. חכמה זו ניכרת היטב בתכנון של וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, מונח שאינו מתאר מבנה בודד אלא את קריית המלכות כולה. כמו כן, חכמתו מתבטאת בסדר המופתי של ניהול חצרו, הכולל ישיבת פקידים בשולחנות נפרדים לפי מעמדם, חלוקת תפקידים מובחנת למשרתים, והגשת מזון ומשקאות על פי כללי רפואה. פליאתה מגיעה לשיאה לנוכח עֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', ולמרות שניתן לפרש זאת כשפע הקרבנות שהקריב, הכוונה המרכזית היא לגשר המפואר שחיבר בין ארמונו לבין בית ה'.