שלמה המלך פיאר את ממלכתו ויצר מגנים קטנים שנועדו לאחיזה ביד לשם הגנה במלחמה. כלי נשק אלו היו עשויים זָהָב שָׁחוּט, כלומר זהב משובח, רך וגמיש שנוח לרקע ולמתוח אותו. משקל הזהב עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת עמד על שְׁלֹשֶׁת מָנִים, שהם שלוש מאות שקלים או דינרי זהב. לאחר מכן, וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, כאשר הניח אותם בביתו המלכותי כדי שישמשו כמצבור נשק, כאוצר יקר ערך וכפריטי נוי.
מלכים א, פרק י׳, פסוק י״ז
וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.