מבנהו של כיסא שלמה התאפיין בסידור מדויק של הפסלים שעליו ובייחודו האומנותי יוצא הדופן. אל הכיסא הובילו הַמַּעֲלוֹת, שהן המדרגות שעליהן היו עולים כדי לשבת עליו [מצודת דוד]. על מדרגות אלו ניצבו וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, כלומר פסלי אריות, אשר סודרו מִזֶּה וּמִזֶּה – שישה אריות עמדו בצד אחד ושישה בצד השני, כך שבשני צדיה של כל מדרגה ניצב אריה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בחירת החיה והמספר אינה מקרית וטומנת בחובה משמעות סמלית רחבה. דמות האריה נבחרה משום שזו הייתה צורתו של דגל שבט יהודה. המספר שנים עשר רומז לשנים עשר האבות בשושלת משלמה ועד יהודה, או מדוד ועד יעקב, וכן לשנים עשר שבטי ישראל. מעבר לכך, ישנה הקבלה רעיונית בין מבנה הכיסא למבנה "ים הנחושת" שבמקדש: כשם שים הנחושת, המכיל את מימי החסד, עמד על שנים עשר פסלי בקר (הרומזים לדמות השור שבצד שמאל של המרכבה האלוהית), כך כיסא המשפט הוצב על שנים עשר אריות (הרומזים לימין המרכבה). מטרת השילוב הזה היא לכלול ולמזג את מידת החסד בתוך עשיית המשפט [מלבי"ם].
מורכבותו של הכיסא הייתה כה גדולה עד שעליה נאמר לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְכָל־מַמְלָכוֹת. ייחוד זה אינו מתייחס רק לתקופה שקדמה לשלמה, אלא גם לאחריה; אף על פי ששלמה התקין את הכיסא בחכמתו, שום אומה אחרת לא הצליחה לחקות או לשחזר את מעשהו. האגדה ממחישה זאת ומספרת כי כאשר נשברה אחת מרגלי הכיסא, התקבצו כל האומנים המומחים, אך איש מהם לא הצליח לתקן ולעשות כמעשהו המקורי של שלמה [חומת אנך].