שלמה המלך הגיע לפסגת ההשפעה, כאשר שתי המעלות המרכזיות שרוממו אותו מעל כולם הן העושר והחכמה [אברבנאל]. מעמדו חסר התקדים עולה בבירור מתוך כלל המאורעות שקדמו לכך, כאשר חכמתו הייחודית לא עמדה בפני עצמה, אלא היוותה את הסיבה הישירה שהובילה לעושרו הרב [מלבי"ם].
הכתוב מציין כי שלמה גדל לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה, ועולה השאלה מדוע הוקדם העושר לחכמה. הסבר אחד לכך נעוץ בהשוואה הנעשית בין שלמה לשאר מלכי הארץ, שכן בעיניהם של מלכים, העושר הוא המדד העיקרי והחשוב ביותר לגדולה. גישה נוספת מסבירה כי ההקדמה נועדה להדגיש את חסד ה' כלפי שלמה: שלמה מעולם לא ביקש מה' שפע חומרי, אלא רק חכמה, אך ה' בחר להעניק לו את העושר כתוספת על בקשתו המקורית [חומת אנך].