מלכים א, פרק י׳, פסוק כ״ח

I Kings 10:28Sefaria

וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃

העוצמה הכלכלית והצבאית של שלמה המלך דרשה אספקה קבועה ורחבת היקף של סוסים. הכתוב חושף את מנגנוני הסחר הבינלאומיים שהקים שלמה, ואת הדרכים שבהן השיג שליטה על שוק הרכב והסוסים של המזרח התיכון הקדום, תוך התמקדות בקשריו עם מצרים.

תחילה מובהר כי וּמוֹצָא הַסּוּסִים, כלומר המקור שממנו הובאו הסוסים, היה ממצרים, שהצטיינה בסוסים מובחרים [מלבי"ם]. המסחר מול מצרים לא היה שגרתי, אלא התבסס על הסכם בלעדי. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שפרעה העניק לשלמה מונופול מוחלט, כך שאיש לא יכול היה להוציא סוס ממצרים ללא אישורו של שלמה או ללא תשלום מס לידיו [רש"י, רלב"ג, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].

המילה וּמִקְוֵה עומדת במוקד מחלוקת פרשנית ענפה, המתפצלת לשלושה כיוונים מרכזיים. הגישה הראשונה רואה במילה זו לשון של אספה וקיבוץ. ייתכן שמדובר בהתאספות של סוחרי סוסים [רש"י], או במקום גידול שבו התקבצו סוסים רבים. סוחרי שלמה היו רוכשים את כל קבוצת הסוסים יחד, וכך שלטו בשוק ללא מתחרים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].

לעומת זאת, יש המפרשים כי המילה נגזרת מאותו שורש של המילה "תקווה" שמשמעותה חוט, והכוונה היא לחוטי פשתן ובגדי שש מצריים יוקרתיים ששימשו למלכות. לפי פירוש זה, שלמה קיבל מפרעה את הבלעדיות לא רק על ייצוא הסוסים, אלא גם על ייצוא הפשתן המובחר, וסוחריו שילמו על כך באמצעות סחורות אחרות שהביאו מירושלים למצרים [רלב"ג, רד"ק].

גישה שלישית, הנשענת על התרגום הארמי, סבורה כי אין מדובר בחפץ או באוסף, אלא בשם של מחוז או מקום הנקרא "קוה", כאשר האות מ"ם משמשת כקידומת. לפי דרך זו, שלמה ייבא סוסים משני מקומות גיאוגרפיים שונים: ממצרים, וממחוז קוה [מצודת דוד, אברבנאל].

את הסחורות או הסוסים קנו סוחרי המלך בִּמְחִיר, כלומר לפי הערך והשווי הראוי של הדבר [מצודת ציון]. לפי הגישה הגיאוגרפית, בעוד שעם מצרים היה לשלמה הסכם סחר קבוע וזול שכלל רק את הוצאות הדרך, הרי שמהמחוז קוה נאלצו הסוחרים לקנות את הסוסים במחיר השוק המלא ולשלם מס ייצוא גבוה [מצודת דוד, אברבנאל]. מנגד, לפי הגישות האחרות, ה"מחיר" מתייחס לסכום העתק ששילמו סוחרי שלמה עבור עצם הזיכיון והבלעדיות במצרים, זכות שאותה ניצלו כדי לגבות מיסים ולמכור את הסוסים והפשתן ברווח גדול לכל מי שביקש להוציאם, כמו מלכי החתים וארם [רלב"ג, רד"ק]. רש"י מציין כי טעם המקרא שעַל המילה (זקף גדול) נועד להפריד אותה מהמילים שאחריה, כדי להדגיש שהסוחרים קנו את הזכות הבלעדית הזו ישירות מהמלך במחיר.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ז
פסוק כ״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.