עושרו האגדי של שלמה המלך דרש מקורות הכנסה כבירים ובלתי פוסקים כדי לממן את הוצאותיו הרבות מבלי לרוקן את אוצר המלוכה. לשם כך, יזם שלמה שותפות ימית מסחרית חובקת עולם עם חירם מלך צור, שהבטיחה זרימה תמידית של הון ומוצרי מותרות נדירים [אברבנאל].
המושג אֳנִי תַרְשִׁישׁ מתפרש בשתי דרכים עיקריות. הגישה המרכזית רואה בכך צי אוניות המפליג אל יעד גאוגרפי בשם תרשיש. באשר למיקומה של תרשיש, יש המזהים אותה עם אזור באפריקה [רש"י, רד"ק, אברבנאל], ויש הסבורים כי מדובר בספרד, שהייתה ידועה בעת העתיקה במכרות הכסף העצומים שבה [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי הביטוי אינו מצביע בהכרח על יעד הנסיעה, אלא מתאר סוג של אוניות גדולות וחזקות במיוחד המסוגלות לצלוח מסעות ארוכים בלב ים [ביאור שטיינזלץ], או לחלופין אוניות שנבנו בתבנית הנדסית ייחודית שמקורה בתרשיש [אברבנאל, מלבי"ם].
השותפות בין המלכים התבססה על חלוקת נתיבי מסחר. בעוד ששלמה שלט על הנתיב הדרומי מים סוף לעבר אופיר, משם ייבאו בעיקר זהב, חירם ניהל את הנתיב המערבי בים התיכון לעבר תרשיש [אברבנאל]. הצי המשותף היה יוצא למסע ממושך, כך שאַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים הייתה האונייה שבה לישראל. אורך המסע לא נבע רק מהמרחק הגאוגרפי, אלא משיטת המסחר: הסוחרים היו מפליגים בשנה הראשונה, מקדישים שנה תמימה לשהייה ביעד ולסחר חליפין עם המקומיים, ועושים את דרכם חזרה בשנה השלישית [אברבנאל].
שלא כמו אוניות אופיר שהביאו בעיקר זהב, אוניות תרשיש נשאו מטען מגוון ועשיר יותר. הן הביאו זָהָב וָכֶסֶף, כאשר הכסף יובא מארצות קרות יותר כמו תרשיש, בניגוד לזהב המצוי בשפע בארצות חמות [מלבי"ם]. בנוסף למתכות היקרות, ייבאו אוניות אלו מוצרי יוקרה אקזוטיים: שֶׁנְהַבִּים, שהם שיני פילים גדולות שנועדו למלאכת גילוף ועיצוב; וְקֹפִים, בעלי חיים שפניהם דומות לפני אדם; וְתֻכִּיִּים, המזוהים על ידי רוב הפרשנים כטווסים – עופות מרהיבים המתאפיינים בנוצות יפהפיות בעלות גוונים מתחלפים.