ההתפעלות העמוקה מחכמת שלמה מובילה להכרה בזכות העצומה שנפלה בחלקם של הסובבים אותו בשגרת יומם. בעוד שאורחים מגיעים מרחוק רק כדי לזכות למספר שיחות בודדות עמו, המשרתים בארמון הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד זוכים לשמוע את חכמתו ללא הרף וללא הפסקה [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים עומדים על ההבחנה הכפולה בפסוק בין הקבוצות השונות המקיפות את המלך. גישה אחת מסבירה כי אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ מתייחס לכלל האזרחים הזוכים להיות תחת הנהגתו המעולה של המלך, בעוד שהקריאה אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה מתמקדת במשרתיו הקרובים, אשר בזכות קרבתם הפיזית אליו שומעים את חכמתו באופן תדיר [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים זאת כהדרגה בתוך חצר המלך עצמה: אֲנָשֶׁיךָ הם חברי המעגל המצומצם והמיוחד שעמם המלך חולק עניינים עמוקים וממתיק סוד, ואילו התוספת אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ באה ללמד שאין מדובר רק ביועצים הבכירים, אלא אפילו המשרתים הפשוטים ביותר הם בני מזל, שכן גם להם מתאפשר להאזין ולספוג את החכמה הנשמעת בארמון תמיד [חומת אנך].