קרה לכם פעם ששמעתם על מישהו שהוא הכי חכם בעולם, וכשפגשתם אותו גיליתם שהוא אפילו יותר מדהים ממה שסיפרו לכם? זה בדיוק מה שקרה למלכת שבא. כשהיא מגיעה לירושלים ורואה אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה, היא מבינה שהחכמה שלו היא לא רק במחשבות או בדיבורים, אלא משהו שאפשר לראות ממש בכל פרט קטן במציאות.
היא מתבוננת על וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, ורואה שזה לא רק מבנה אחד, אלא מתחם מלוכה שלם שכולל את הארמון ואת בית ה', והכל מתוכנן בצורה גאונית. החכמה הזו בלטה אפילו בזמן הארוחות. באותם ימים מלכים היו רגילים לאכול יחד עם המשרתים שלהם מאותה קערה, אבל אצל שלמה המלך הכל התנהל בסדר מופתי. היה שפע עצום של אוכל, והשרים החשובים ישבו בשולחנות נפרדים בדיוק לפי הדרגה שלהם. המשרתים, הטבחים והאופים עמדו מסביב בסדר מוחלט, ולכל קבוצה הייתה תלבושת מיוחדת משלה כדי שכולם ידעו מיד מה התפקיד של כל אחד. אפילו את המשקאות המיוחדים, כמו מיץ רימונים מתוק ויינות מרחוק, הגישו רק בסוף הארוחה כי שלמה ידע שזה הדבר הכי בריא לעשות.
אבל הדבר שהכי השאיר את המלכה ללא מילים היה עולתו אשר יעלה בית ה'. זה לא היה רק עניין של קרבנות, אלא פלא בנייה של ממש, גשר מרהיב ומפואר שחיבר בין הארמון של שלמה ישירות אל בית ה'. כשמלכת שבא ראתה את כל הסדר, היופי והחכמה המעשית הזו, היא פשוט נשארה המומה.