יצא לכם פעם לבקר במקום שהיה כל כך מסודר, יפה ומאורגן, עד שפשוט נשארתם בפה פעור? זה בדיוק מה שקרה למלכת שבא כשהיא הגיעה לארמון של שלמה המלך. היא גילתה שהחכמה העצומה שלו לא שייכת רק למחשבות גדולות, אלא עוזרת לו לארגן את הארמון בסדר מופתי ומדהים.
כשהיא הסתכלה על מַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ, היא ראתה אוכל בכמות ובאיכות שאין לאף מלך אחר, יחד עם מַשְׁקָיו שהיו סוגים רבים של משקאות מיוחדים שהובאו ממדינות רחוקות. הסדר המדויק בלט במיוחד כשראתה את העובדים. המילים מוֹשַׁב עֲבָדָיו וגם מַעֲמַד מְשָׁרְתָו מתארות איך כל אדם ידע בדיוק איפה הוא צריך להיות. העבדים שאכלו עם המלך ישבו בסדר קפדני לפי הדרגה שלהם, והמשרתים עמדו כל אחד בעמדה המיוחדת שלו. אפילו מַלְבֻּשֵׁיהֶם התאימו בדיוק לתפקיד. לכל מקצוע, כמו טבחים או אופים, היה בגד מיוחד משלו, וכך היה אפשר לזהות מיד מי עושה מה.
שיא הפאר והיופי היה וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה'. זה היה גרם מדרגות מפואר ומיוחד שנבנה בחוכמה מעצים יקרים מאוד, והוביל ישירות מהארמון של שלמה אל בית המקדש. כשמלכת שבא ראתה את כל השלמות הזו, נאמר עליה וְלֹא לֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. היא הייתה כל כך המומה עד שהיא פשוט נשארה חסרת נשימה, כי היא הבינה שהחכמה של שלמה המלך מצליחה לסדר ולהנהיג אפילו את הדברים הרגילים של היום יום בצורה הכי מושלמת שיש.