פגישתם של המלך אחאב ואליהו נפתחת בהאשמה קשה, שבה המלך רואה בנביא את הגורם לאסון הלאומי. פנייתו של אחאב במילים הַאַתָּה זֶה עשויה להיות שאלה רטורית שנועדה לשמש כתוכחה ופתיחה לעימות, אך ייתכן גם שהמלך התקשה לזהות את הנביא בוודאות בגלל שערותיו המרובות. אחאב מכנה את אליהו עֹכֵר יִשְׂרָאֵל, כלומר אדם משחית, מחבל וממיט צרות. האשמה זו מופנית אל הנביא משום שהוא זה שגזר בשבועתו על עצירת הגשמים, ובכך מנע את המטר והביא סבל על העם.
מלכים א, פרק י״ח, פסוק י״ז
וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.