שעות היום חולפות, ונביאי הבעל המיואשים עושים עצמם כמתנבאים, וַיִּתְנַבְּאוּ, תוך השמעת דברי שיגעון או תחנונים כדי להבטיח שהאש תרד, או כדי לתרץ את שתיקת אלוהיהם בטענה שהוא כועס. מאמציהם נמשכו עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה, זמן הקרבת קורבן התמיד של אחר הצהריים, ואז חדלו ממעשיהם מתוך עייפות. למרות זעקותיהם נותרה דממה מוחלטת, וְאֵין־קוֹל וְאֵין־עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב, משום שאין באמת ישות אלוהית שמאזינה ומגיבה להם. עם זאת, ייתכן שהיעדר הקָשֶׁב, שמשמעותו האזנה ותשומת לב, מתייחס דווקא לעם ישראל שכבר הפסיק להקשיב לנבואות הכזב שלהם.
מלכים א, פרק י״ח, פסוק כ״ט
וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר הַֽצׇּהֳרַ֔יִם וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין־ק֥וֹל וְאֵין־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.