הבצורת הארוכה והקשה מגיעה אל קצה הדרמטי עם ירידתו הפתאומית של מטר עז. בתוך פרק זמן קצר, שבו מזג האוויר משתנה במהירות, יוצא המלך למסע מזורז אל עבר ארמונו.
הביטוי עַד כֹּה וְעַד כֹּה משמעותו בין כך ובין כך, או בינתיים. הפרשנים מסכימים כי מילים אלו מתארות את פרק הזמן הקצר שחלף בעוד השליח הלך, ובעוד אחאב הספיק לרתום את סוסיו למרכבה ולרדת מן המקום שבו אכל. באותו זמן קצר הִתְקַדְּרוּ השמיים, כלומר נחשכו [מצודת ציון]. החושך נגרם בשל ריבוי העָבִים, והוא לווה בנשיבת רוּחַ המהווה סימן מקדים לבואו של הגשם [רד"ק, מצודת דוד]. רגע זה מסמל למעשה את קץ הבצורת [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים נחלקים לגבי תזמון הרכיבה ביחס לירידת הגשם. גישה אחת מסבירה כי למרות הגשם הגדול שכבר החל לרדת, וַיִּרְכַּב אַחְאָב והחל בנסיעתו [מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי הגשם העז החל לרדת רק כאשר אחאב כבר היה בדרכו, בטרם הספיק להגיע ליעדו [רלב"ג]. יעד הנסיעה היה יִזְרְעֶאלָה, עיר שהייתה קטנה יותר משומרון ושימשה כמקום משכנו של ארמון החורף של מלכי ישראל [ביאור שטיינזלץ].