מלכים א, פרק י״ח, פסוק ט׳

תגובתו של עובדיה לבקשתו של אליהו חושפת חרדה עמוקה לחייו, והוא רואה בשליחות זו גזר דין מוות של ממש. עובדיה זועק ושואל מֶה חָטָאתִי, כלומר, איזה פשע עשיתי שיכול להצדיק את הריגתי בידי אחאב [ביאור שטיינזלץ]. בטענתו כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב, הוא מטיח באליהו כי בעצם בקשתו, הנביא הופך להיות הסיבה הישירה לכך שימות בידי המלך [מצודת דוד]. את החשש המגולם במילה לַהֲמִיתֵנִי יש להבין מתוך המשך דבריו של עובדיה עצמו: הוא חרד מכך שברגע שילך לקרוא לאחאב, רוח ה' תישא את אליהו למקום בלתי ידוע. כתוצאה מכך, אחאב יגיע, לא ימצא את הנביא, ויוציא את זעמו על עובדיה בהוצאתו להורג [רש"י].